שחר מתעניין בהרבה מאוד דברים.
התחומים הבולטים הם מוסיקה, בישול ומלאכת יד- כן, מה שקראתם. הוא אוהב לצייר, לשחק בבצק, הדבקות, דברים כאלו.
עד לא מזמן היה לנו בימי שני חוג יוגה בדיאדה. לא מתוך פלצנות שלי, אלא מתוך העובדה שלא היו הרבה אפשרויות, ושנראה לי שכל דבר שגורם לו להוציא מרץ ולהיות עם ילדים נוספים סביבו יכול להיות דווקא נחמד. ופייר- הוא נהנה מזה מאוד.
עד שהפסיק להנות מזה.
אז הפסקנו ללכת, ואז ניסיתי למצוא משהו שאפשר להגיע אליו, באזורנו, ואם אפשר- משהו שישלב מוסיקה. הילד הרוס על מוסיקה.
אבל אז גיליתי, שבמרכז רוזין ברמת אביב ג’ יש חוג בישול לילדים- באנגלית!
זהו זה. אנחנו שם.
אנגלית בגיל 3
כן, אני יודעת, הרבה אנשים חושבים שזו פלצנות מיותרת ללמד את הילד אנגלית מגיל כה צעיר.
ויש גם את אלו שמגלגלים עיניים ואומרים “טוב, זה ילד ראשון. עם הילדה שגדלה עכשיו בבטן זה כבר לא יהיה ככה”. לכולכם אני אומרת- תרגיעו, זה לא זה.
אני למדתי אנגלית בערך מגיל 3. מול הבית בו גדלתי הייתה לנו שכנה מהממת בשם מירנה.
היא אמריקאית, עם מבטא סופר אמריקאי, שבמקרה גם לימדה אנגלית- לכל הגילאים. אז כשהייתי מגיעה לשחק עם הבן שלה אריק, שהיה החבר הכי טוב שלי עד כיתה א’ (כי אז הם עברו ובסופו של דבר חזרו לארה”ב), היא הייתה גם מלמדת אותנו אנגלית. וזה פשוט נטמע בי בשניות.
לא יודעת למה, אבל האנגלית ריתקה אותי, ובטלויזיה ראיתי את Here We Are ו- Neighbours מגיל גן, ותמיד הייתי מהתלמידים המובילים באנגלית בכיתה- כל השנים.
קראתי באנגלית, שמעתי מוסיקה באנגלית, שוחחתי באנגלית בכל הזדמנות שהייתה לי…. והכל התחיל מהזרעים שמירנה המקסימה זרעה כשהייתי בת שלוש.
אז למה בעצם לא לעשות אותו הדבר עם שחר?
זה הרי ידוע שגיל 3 הוא גיל שילדים סופגים המון וזוכרים דברים והכי קל ללמד אותם דברים חדשים.
הסקרנות הטבעית והמוח שהוא בבחינת המוני דפים ריקים שאפשר פשוט למלא בתוכן עשיר ומגוון הם רק יתרונות מבחינתינו. לא אתחיל לתת דוגמאות כגון מוצרט ליכולות של ילדים, אבל כן נתתי דוגמא את עצמי, ואין שום סיבה ששחר לא יפטפט קצת אנגלית. אם אני יכולה- כולם יכולים.
מה רע? לא רע בכלל. להפך בעיניי.
היתרון הוא שלימוד האנגלית מגיע בשילוב עם בישול, ושחר מבסוט עד השמיים.
שחר מאוד אוהב לבשל.
הוא עוזר לסבתא לטחון בשר ולהכין עוגיות לבן בצבא, עוזר לאבא להכין שניצלים וטחינה, ועוזר לאמא להכין עוגות, פנקייקס וכל דבר אפשרי.
בסוף כל ארוחה, שחר אוהב לערבב חומרים ולראות מה קורה, ואם אפשר גם לטעום.
אז החוג הזה שמצאתי ממש במקרה הוא בבחינת גילוי מרעיש, ופעם בשבוע אנחנו שם.
תגובות של הורים אחרים
הדרך היעילה להפיץ משהו היא לספר לאמא אחת בגן.
תוך 4 שניות, כולם מדברים על זה, וזה כנראה לא משנה מה זה. כך קרה עם חוג הבישול באנגלית. פתאום שמעתי על עוד אמא ועוד אמא, ועוד ילד שרוצה לבוא גם, וכך חוג בישול באנגלית ברוזין הפך לאירוע גן לוהט במיוחד. הכי מצחיק היה שאיזו אמא אמרה לי ביום שני האחרון שהיא הולכת לחוג בישול ואם גם אנחנו הולכים לזה, אמרתי לה שאנחנו המצאנו את הטרנד!
כמובן שאין עם זה בעיה. יש רק בעיה אחת, שמגיע עכשיו ילד דרך ילדה אחרת מהגן, שהוא איך לומר בעדינות- פיזי מדי לטעמי, יותר גדול מגילאי הגן של שחר, וכמובן שהוא ראה לנכון לדחוף את שחר.
את שחר זה פחות עניין, אבל כידוע, האמא של שחר לא אוהבת את ההתנהגות הזו באופן כללי, ובטח שלא מול בנה היקר.
כבר בפגישה האחרונה, ביום שני, הילד ראה לנכון לדחוף שוב את שחר, אבל אני הערתי, וגם שלחתי את המבט המסוכן של “אל תתעסק איתי ילד”, והוא נסוג, והתנחם בזרועות אמו, שכמובן הייתה עסוקה בשיחה חשובה ובוערת על אופנה או משהו דומה עם חברה.
החברה הזו, איתה שוחחה, הגיעה כבר מספר פעמים.
בפעם הראשונה שהגיעה, הצחיק אותה שזה “חוג בישול באנגלית- למה, בעברית לא טוב?”. באותה פעם המורה איחרה עקב מצוקת חנייה, אבל זה כמעט ולא נסלח, ואותה אמא קיטרה ואיימה לעזוב, גם כשהמורה שמעבירה את החוג איחרה בכ- 40 דקות.
בפעם השניה שהיינו יחד, היא כבר מראש איימה על עזיבה אם יהיה איחור קל ככל שיהיה. ומה אתם חושבים? היה איחור קל והיא כמובן לא עזבה.
ואני אומרת- בשביל מה לאיים סתם? אחד השיעורים הראשונים שלומדים עם ילדים זה לאיים רק באיומים שניתן למממש.
אותה אמא היא באמת אישה חמודה, אין לי דבר אישי נגדה, אבל אני חייבת לומר שלפעמים ההורים הורסים את האוירה- סביר להניח שבכלל לא במתכוון.
יש את הסבתא שדואגת כל הזמן, ומתפעלת בטירוף מהנכדים שלה, ומתערבת כל הזמן לכולם, ויש את האימהות שיושבות בצד ומפטפטות כאילו המורה לא מנסה להשתלט עם 13 ילדים קטנים שעושים רעש בזכות עצמם ללא כל עזרה מן הצד, וההערות שכל אחד זורק…
האם זו רק אני שחושבת שאם רוצים לשבת ולפטפט אז אפשר לצאת החוצה? האם זו רק אני שלא נעים לה מהמורה, ולכן יושבת בשקט מאחורי הבן שלה ומדי פעם עוזרת לו כדי שיוכל להתקדם אבל לרוב לא ממש מתערבת?
מה למדנו בחוג בישול באנגלית
למדנו להכין Chocolate Balls וגם Cheese balls, ולמדנו להגיד spoon, flour, moon, good morning, good night ועוד כל מיני מילות מפתח באנגלית כמו how are you?- fine thank you.
שחר מתלכלך בשמחה משמן, קמח, שומשום, קקאו- טועם קצת מכל דבר, ממלמל מילים באנגלית ובעיקר שואל איך אומרים באנגלית כל מני דברים כמו אוטובוס ושמש.
בארוחת ערב, ב- 4 שניות ששחר ישוב על כיסא, בעודו מנשנש גבינה לבנה, הוא מספר לאבא שבחוג בישול באנגלית יש תנור מאוד חם שצריך להיזהר ממנו.
כלומר- זה עובד.
שחר מבסוט. וכידוע- כששחר מבסוט, אז אמא מבסוטה.

2010-08-27
May 28th, 2010 at 8:30 am
זה נשמע כמו רעיון מצויין!!
לאחר שראיתי את הקלות וההנאה שהצוציקים לומדים שפות,אני לגמרי בעד!! ואם בסוף יום יצא לי מזה קינוח.מעולה!!!
[השב לתגובה זו]
May 28th, 2010 at 9:52 am
אהבתי!! יש לך את זה!
[השב לתגובה זו]
May 28th, 2010 at 2:48 pm
קראתי בשקיקה. זורם, מעניין, מקצועי ומהנה. עודדדדדדד.
[השב לתגובה זו]