אני אמא

עמית הייתה המטפלת הראשונה של שחר.
גם היום, כשהיא נמצאת בארצות הנכר, אנחנו עדיין זוכרים לה חסדים רבים, ובמובנים מסוימים, לא היה אכפת לנו אם היא תחזור לארץ ותטפל בבחורה שתיוולד בספטמבר.
עמית הייתה עזרה שהגיעה אלינו משמיים (למעשה דרך דוד גילי…), והנוכחות שלה בביתנו במהלך השנה הראשונה הייתה מבורכת ומנחמת.
היא מאוד אהבה את שחר, יכולנו לסמוך עליה בעיניים עצומות, והיא גם ידעה קצת עיסויים וכאלו, שזה עשה לשחר רק טוב.

* הרשומה עלתה בבלוג מפעם ב- 28.5.2007

יש כל מיני נשים בחיים שלי:
אימא שלי- שאני אוהב אותה המון המון, אבל זו אימא;
סבתא שלי- שאני אוהב אותה המון, אבל זו סבתא;
דודה שלי- שאני אוהב אותה המון, אבל זו דודה;
עוד דודה (כן, דודה שירלי, יש לי גם את דודה טלי!!)- שאני אוהב אותה המון, אבל זו דודה;
ויש את חברה שלי.
חברה שלי עמית.

אני מאוד אוהב אותה.
היא, איך שהיא רואה אותי היא מחייכת חיוך ענק, היא נראית מה זה מבסוטית לראות אותי, חבל לכם על הזמן בכלל.
היא באה אליי המון. כשהיא לא באה- אני מה זה כועס! זה הכי לא בסדר בעולם! כאילו הלוווו? מה זאת אומרת את לא באה לבקר אותי? לשחק איתי? להאכיל אותי?
איפה האחריות הבסיסית שלך?!?!
אבל כשהיא באה, זה מאוד כיף.

היא עושה איתי טיולים ארוכים ארוכים בחוץ, ומשחקת איתי המון בכל מיני גינות.
תמיד כשאני איתה אנשים ניגשים אליה ומספרים לה כמה שאני יפה (שזה נכון) וכמה שאני חמוד (שזה נכון) וכמה שאני מתוק (שזה נכון).
ואז היא פורשת שמיכה על הדשא ואנחנו משחקים בכל מיני צעצועים שהיא מביאה איתה בתיק, ולפעמים היא מחליפה לי חיתול, ולפעמים מחליפה לי איזה בגד שספג המון מהרוק שלי- כי עדיין זזות לי השיניים, למרות שאימא לא רואה כלום.

ובבית היא משחקת איתי באוניברסיטה ועושה קולות לכל מיני צעצועים, ולוקחת כל מיני דברים והופכת אותם למשהו אחר לגמרי- למשל את הנשכן הכחול שיש לו טעם מגעיל? אתמול היא הפכה אותו למשקפיים! שיווו, היא כזו קוסמת!
אין, אין עליה, היא מלכה.
בבית היא גם יושבת לידי כשאני רואה טלויזיה, והיא מפעילה אותי, מרימה לי את הידיים, אומרת לי מה זה כל דבר, מלטפת אותי הרבה…..
אתם יודעים שהיא הייתה זו שאמרה לאימאבא לקנות לי אוניברסיטה כשהגעתי לגיל חודש?
היא גם מדי פעם עושה לי עיסויים ככה פתאום באמצע היום.
היא מאוד שומרת לי על האינטרסים ועל ההתפתחות התקינה.

אנחנו מכירים כבר הרבה זמן, מאז שאני זוכר את עצמי.
אני מאוד שמח שהיא חברה שלי, ואני מקווה שהיא תהיה חברה שלי עוד הרבה זמן. אני נותן לה סיבות להמשיך להיות חברה שלי, אני מאוד נחמד אליה. 
לכבוד זה שאני אוהב אותה, כתבתי לה שיר:
(אהמ, אהמ)

כשאני יושב וחושב על תמיד,
אני תמיד חושב על עמית.
וכשאני רואה ככה פתאום סממית,
מי אני רוצה שתהיה פה?- עמית.

עמית חברה שלי, חברה טובה
אוהבת אותי מאוד ואני אוהב אותה
מחליפה לי תמיד את החולצה הרטובה
אני אוהב מאוד לראות אותה שותה.

עמיתימיתימיתימיתי
עמיתימיתימית.

סוף.

רשומות נוספות בנושא:

1. אני בן 4 חודשים- הבלוג מפעם לקראת יומולדת 3 שנים, אני מעלה פה את הגיגיו של...
2. 10 שירי צבים שכדאי להכיר- הבלוג מפעם *  עלה בבלוג מפעם בתאריך- 7.11.2007   בזמן ההריון חשבתי...
3. אל תדברו איתי בכלל!- הבלוג מפעם אני תמיד יוצאת חוצץ נגד האידיאליזציה של האמהות. כל הפרסומות...